אופנוע הוא כלי מסוכן. כולנו שמענו את זה, מחברים, ממכרים, ממשפחה. כולנו יודעים את זה ובכל זאת יום יום אנחנו בוחרים לעלות על האופנוע. בין אם זה לצורך התניידות לעבודה או ללימודים או סתם לטייל ולשבור שגרה.
בתור שועל וותיק בעולם האופנועים המשפט "זה לא שאלה של אם תיפול מהאופנוע, אלא מתי" נכון יותר מאי פעם. כל מי שנמצא מספיק זמן בעולם האופנועים שמע, הכיר, ראה או חווה תאונת אופנוע. אגב כשאני אומר תאונת אופנוע אני לא מדבר על נפילה במקום, שנגמרה בשריטה בברך ופלסטר. אני מתכוון לתאונת בה רוכב במצב הטוב קיפח את חייו או נפצע קל ונדרש לשיקום ארוך או במקרה הרע הפך לנכה או סיעודי למשך כל חייו.
שנה רעה
בשנת 2019 הגענו רוכבי האופנועים לשיא שלילי של 15 שנים. 66 רוכבים איבדו את חייהם בכבישי ישראל. בממוצע כל 5 ימים רוכב אופנוע איבד את חייו. באופן עצוב סך ההרוגים בשנה זו בקרב רוכבי האופנועים עמד על 20% מסך כל ההרוגים. בהתחשב בכך שרוכבי האופנוע מהווים אחוזים בודדים מסך התנועה בכבישי ישראל מצטיירת לנו תמונה עגומה, מאוד.
2020
גם 2020 לא נושאת בשורות טובות לסטטיסטיקת התאונות בקרב רוכבי האופנועים. למרות הירידה בנפח התנועה הכללית של נהגים במדינת ישראל, עקב משבר הקורונה שפקד אותנו, הנתונים עדיין שליליים. מתחילת השנה ועד למועד כתיבת מאמר זה (יולי 20) נהרגו כבר 34 רוכבים. מדובר על עלייה מדאיגה ביחס לאשתקד בה נהרגו בתקופה זו "רק" 27 רוכבים.
כולם מדברים על הרוגים אף אחד לא מדבר על נפגעים
כדעה לא ממש פופולרית וגם מאוד לא פוליטיקלי קורקט, החלק המדאיג בכל סטטיסטיקת התאונות הם לאו דווקא ההורגים, הם לא איתנו יותר והם לא סובלים יותר. אנחנו כואבים את מותם אך לבסוף משלימים איתו. החלק המדאיג הוא סיפורם של חסרי המזל, הפצועים. אם התמזל מזלם הם יצאו בפציעות קלות שתהליך שיקום קצר "יחסית" של בין כמה חודשים לכמה שנים יחזיר אותם לתפקוד כמעט מלא. חסרי המזל הם אלו שנפגעו ויישארו נכים עד סוף חייהם. מאורע שישפיע עליהם ועל חיי יקיריהם לתקופה ארוכה מאוד.
רשימה מפוקפקת
על פי נתוני הלמ"ס בשנת 2019 נפגעו 1,532 רוכבי אופנוע כש"שיאנית" הנפגעים הייתה תל אביב. אך, רוב הערים בישראל אינן חפות מפשע, ניתן לראות כאן את רשימת עשרת המפוקפקות.
- בתל אביב-יפו נפגעו 385 רוכבים בתאונות דרכים, ארבעה נהרגו ו-66 נפצעו קשה.
- בירושלים נפגעו 186 רוכבים, שישה נהרגו ו-43 נפצעו קשה.
- בפתח תקוה נפגעו 91 רוכבים ו-16 נפצעו קשה.
- בחולון נפגעו 76 רוכבים, אחד נהרג ושמונה נפצעו קשה.
- ברמת גן נפגעו 73 רוכבים ו-13 נפצעו קשה.
- בראשון לציון נפגעו 55 רוכבים, אחד נהרג ו-14 נפצעו קשה.
- בבת ים נפגעו 49 רוכבים, ארבעה מהם נפצעו קשה.
- בבני ברק נפגעו 40 רוכבים, אחד נהרג וחמישה נפצעו קשה.
- באשדוד נפגעו 32 רוכבים, ארבעה נפצעו קשה.
- בנתניה נפגעו 30 רוכבים, חמישה נפצעו קשה.
הלך הרוח שלנו
במאמר שד"ר יעל הדר כתבה, עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מוצגת תמונה עגומה על הלך הרוח שלנו כקהילת רוכבים. רוכבים מעידים כי המוטיבציה העיקרית שלהם לרכיבה היא מהירות הכלי. המהירות הפוטנציאלית של האופנוע מספקת להם מהירות נסיעה מרגשת וחווייתית אך גם, ולחלקם בעיקר, הגעה מהירה ויעילה, חניה מהירה, ונסיעה ללא עמידה בפקקים.
לטענתם המהירות היא האמצעי להשגת מטרת הרכיבה. עבור רוב הרוכבים המהירות מהווה פקטור מרכזי במימוש מטרת הרכיבה למשל בקרב שליחים, בשימוש יומיומי וגם בקרב רוכבי האקסטרים.
להאשים את כולם חוץ מאת עצמינו
נתונים מדאיגים ממחקרים שנערכו ברחבי העולם מצביעים על כך שרוב תאונות האופנוע הן עצמיות או נגרמות באשמת רוכב האופנוע עם זאת, רוב הרוכבים הישראלים בוחרים להטיל את אשמת התאונות על משתמשי הדרך האחרים. גם בסקרים שנעשו במסגרת עבודתה של ד"ר הדר עולה התמונה ש"הרוכבים מציינים שהם מודעים לסכנות שבכלי, בעיקר לאור היותו של הרוכב חשוף, ומטילים את האשמה בהיפגעותם הרבה בתאונות בעיקר על התנהגות משתמשי הדרך האחרים. כלומר, לפי תפיסתם, למרות שהם בוחרים בכלי מסוכן ולעיתים רוכבים באופן שאינו זהיר, האחריות על התוצאות מוטלת על הנהגים האחרים".
אבל אדוני השוטר
על פי המאמר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מתברר שרוכבי האופנועים לעיתים מתנהגים כבריוני כביש וקיים מתח קבוע בינם ובין רשויות החוק. רוכבים רבים מפרטים על התנהגות בריונית ועבריינית בכביש ולא מוכנים להודות בכך, הם לא מתנצלים או מביעים חרטה, לטענתם הכלי אשם ומעודד רכיבה פרועה.
הסיפורים המצמררים מאחורי הסטטיסטיקה
לא מזמן (20.6.2020) היינו עדים בחדשות לסיפור המצמרר בו צמד אחים נפגעו בתאונת דרכים. המורכבת בת ה-16 נטע סטאר איבדה את חייה במקום ואחיה בן ה-19 "זכה" לחיות עם פציעות חמורות והאשמה על אשמתו במותה של אחותו למשך שארית חייו. הלוואי שהסיפור הזה היה היחיד ששמענו או הכרנו אבל לצערנו היריעה קצרה מדי מכדי להכיל את כל הסיפורים.
לרכב בגודל שלך
לא פעם נתקלתי ברוכבים צעירים שרוצים לרכב כאילו הם מארק מארקס וזאת רק יומיים לאחר שהוציאו רישיון נהיגה. בשביל זה הם קונים אופנוע מוגבל ומסירים לו את ההגבלה. אותם נהגים צעירים אומנם יודעים איך לעבור טסט אבל הם בהחלט לא יודעים איך לשלוט באופנוע.
שיטוט מהיר בגוגל ידגים את יעילותו של קורס רכיבה מתקדמת. משתלם לקחת חלק בו גם אם רוכבים על כלי זול. אני אישית ניצלתי מעצם שעף עלי מרכב נוסע באמצע כביש מהיר וכל זאת בזכות הידע שרכשתי בקורס מהסוג.
זה בידיים שלנו
הסטטיסטיקה לרעתנו שנה אחרי שנה. לא משנה איך נסובב את זה אנחנו האשמים הראשיים במצב. אני לא מזלזל חלילה בתרומת הממשלה והנהגים סביבנו, אבל אנחנו האשמים העיקריים.
אנחנו מזגזים וחותכים רכבים על ימין ועל שמאל, נוסעים על השוליים במהירות של 100 קמ"ש כאשר התנועה עומדת, עוברים באדום, נוסעים על מדרכות, מבצעים פרסה במקומות אסורים והכל בשביל להרוויח עוד שנייה. לפעמיים השנייה הזו היא בדיוק מה שחסר כדי להציל לכם את החיים.
